זה 34 שנים של מסע קולינרי, בו אספתי טעמים מהשיש של סבתא פני ז"ל ממרוקו ועד לשיש במטבח הפרטי שלי היום.
נמאס לי לשמוע "מתי תפתח מסעדה?"או "אפשר מתכון?".
לקח זמן להבין שלא אהיה שף של מסעדה ולא תמצאו אותי שם.
האהבה הכי גדולה שלי זה אנשים! ביום יום אני משמח כלות ביום המרגש בחייהם, וחוזר הביתה להכין ארוחת ערב.
וכן, כמו שאני מעצב שמלות – כך אני מתייחס לצלחות שלי. וגם לרעיון הזה לקח זמן לבקוע.
שנים שהוא יישב במגירה!
החלטתי להזמין אתכם אליי! לא למסעדה! לא לסדנה איפשהו! אלא למטבח הפרטי שלי, בית המקדש הקולינרי שלי.
לחוויה חד פעמית – של שיעור פרטי אינטימי, בקבוצה קטנה ומובחרת שהוא מעבר לטעם.
כי טעם נשכח, או אולי נצרב בזיכרון – אך החוויה נשמרת לעולם!!!